| משפחת גורדון לקחה את ה-MMA למיינסטרים – רגע היסטורי או הייפ חכם? |
| |
|
|
(דיון בהשראת כתבה של גיא לייבה)
בשנה האחרונה אהבת השם גורדון הפך לאחד השמות הכי מדוברים בספורט הישראלי – ולא רק בגלל היכולות בזירה.
יש כאן משהו הרבה יותר גדול: שילוב של טראש טוק, כריזמה, ומשחק מדויק על רגש לאומי.
זה הגיע לשיא בקרב מול עלי קויונצ'ו הטורקי, שיצר עניין מטורף גם מחוץ לקהל הרגיל של אמנויות הלחימה.
מול יציעים מלאים ודגלי ישראל, גורדון ניצח את ג'ון ליניקר – לוחם עם ניסיון בזירות הגדולות בעולם – וסיפק לקהל בדיוק את הרגע שהוא חיכה לו.
בסיום, עם חגיגות על רקע הקהל, זה הרגיש כמו רגע שיא מתוזמן היטב.
ומה עם המשפחה?
כיבדי גורדון פתח עם נוקאאוט מטורף אחרי פחות מ-45 שניות עם בעיטה לראש.
רוח השם גורדון המשיך עם ניצחון ברור בהחלטת שופטים אחרי קרב חד-צדדי.
שלושה אחים, שלושה ניצחונות – זה כבר לא מקרי.
ופה השאלה האמיתית:
האם משפחת גורדון באמת הצליחה לקחת את אמנויות הלחימה בישראל לשלב הבא –
או שמדובר במהלך שיווקי חכם סביב דמויות חזקות וסיפור טוב?
כי בסוף, מעבר לניצחון בזירה –
ההישג הכי גדול של הערב הזה היה עצם זה שהיכל מנורה היה מלא.
מה אתם אומרים – התחלה של מסורת, או פיק חד-פעמי?
|