הי חבר'ה, ישבתי הבוקר בנסיעה לעבודה, שמעתי אוזניות ספוטיפיי אלחוטיות עם אלגוריתם מדויק, ופתאום עלה לי זיכרון: לנגן צד א' וצד ב' של הקלטת של אופירה גלוסקא או חיים משה בווקמן על הדלק, ושהקלטת נתקעת וצריך לסדר אותה עם עט ביקאר.
איזו תקופה. היום יש לנו כל העולם המוזיקלי בכיס, אבל הריגוש של לחכות ליום שלישי כדי לקנות את הקלטת החדשה בחנות של השכונה – אין כמוהו.
איזו קלטת הייתם שמים הכי הרבה פעמים על הראש? שתפו נוסטלגיה!